![]()
יום הולדת 223 לשוברט
פרנץ שוברט (1828-1797):
פתיחה תזמורתית "בסגנון איטלקי" ברה מז'ור ד' 590
"סַלְבֶה רֶגִינָה" לסופרן ולתזמורת כלי קשת בלה מז'ור, ד' 676
רונדו בלה מז'ור לכינור ולתזמורת כלי קשת, ד' 438
הליד "גְרֶטְכֶן ליד הכישור" למילות יוהאן וולפגנג פון גתה בתזמור מקס רגר, ד' 118
פולונז לכינור ולתזמורת כלי קשת בסי במול מז'ור, ד' 580
הפסקה
נגינת ביניים מס' 3 והרומנסה "ירח מלא זוהר על פסגות" ממוזיקת הליווי למחזה "רוֹזֶמוּנְדֶה", ד' 797
סימפוניה מס' 2 בסי במול מז'ור, ד' 125
אֵוַלְד דוֹנְהוֹפֶר מנצח |
תהלה ניני גולדשטיין סופרן |
סרגיי אוֹסְטְרוֹבְסְקִי כינור |
אֵוַלְד דוֹנְהוֹפֶר קנה את השכלתו המוזיקלית בווינה, עיר הולדתו: הוא למד זמרה, נגינה בצ'מבלו ובעוגב וניצוח. ב-2007, עם תום לימודיו, דרך כוכבו כמעט בִּן לילה, כשהוזמן לשמש מנצח מחליף לפביו לוּאִיזִי, מנצחה הראשי של הסימפונית של וינה, בהעלאת האופרה "השוטה המדומה" של מוצרט בתֵיאַטֶר אַן דֶר וִין. מיד אחר כך החל לעבוד כעוזרו של מאסטרו בֶּרְטְרָן דֶה בִּייִי. בשנים שלאחר מכן ניצח דונהופר בבתי האופרה של וינה, אַלְטֶנְבוּרג, אֶרְפוּרט, לייפציג, רֶגֶנְסְבּוּרג וברן, על תזמורת רדיו אוסטריה, תזמורת המוֹצַרְטֵאוּם של זלצבורג, הפילהרמונית של פראג ועוד. במקביל פיתח קריירת צ'מבלן ונגן פורטה-פיאנו. הוא מנגן עם ההרכב "אַרְמוֹנִיקוֹ טְרִיבּוּטוֹ אוסטריה", ועם נגנית הוויולה דה גמבה מָדָלֶנָה דֶל גוֹבּוֹ הקליט שלושה תקליטורים ב"דויטשה גרמופון". דונהופר מופיע בקביעות בפסטיבלי זלצבורג וסטיריארטה במולדתו ובפסטיבל למוזיקה עתיקה באוּטְרֶכְט שבהולנד. ב- 2019 ניצח על תזמורת ברנדנבורג ועל תזמורת הבארוק "ל'אוּרפֵאו" מלינץ בביצוע "בריאת העולם" של היידן. במקביל, דונהופר מלמד ניצוח בקונסרבטוריון בווינה ובאוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הבמה בגראץ. 149
1
את תהילה ניני-גולדשטיין מרבים מבקרים לתאר כ"זמרת עשירת-הבעה וקול חם". מנעד קולה מתאים לתפקידי סופרן מצו-סופרן כאחד. את השכלתה המוזיקלית ובאמנויות הזמרה רכשה בבית הספר בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב ואחר-כך בניו יורק ובברלין. הרפרטואר שלה משתרע מן הבארוק המוקדם, דרך אופרה ולידר ועד ליצירות בנות זמננו, כולל כאלה שנכתבו בעבורה. ניני-גולדשטיין מרבה לעבוד עם "אנסמבל מיתר" הישראלי בביצוע יצירות בנות ימינו ומוזיקה יהודית מכל התקופות ועם האנסמבלים "סְפֶרַיינָה" האוסטרי ו"האמנויות הפורחות" הצרפתי, המתמקדים בביצוע מוזיקה עתיקה בכלֵי התקופה. בעונות האחרונות גילמה תפקידים באופרות רינלדו של הנדל, האולימפיאדה של מִיסְלִיבֶצֶ'ק, מונטזומה של גְרָאוּן, דִידוֹנֶה של קוואלי, הכתרתה של פופיאה של מונטוורדי, הבית הנטוש של עמליה פון זקסן וההיעדרות של המלחינה הגרמנייה בת זמננו שרה נמצוב. תֵיאַטֶר אַן דֶר וִין בחר בה כזמרת מחליפה לצ'צ'יליה ברטולי בתפקיד הראשי של סמלה מאת הנדל. על בימת הקונצרטים הופיעה עם מיטב התזמורת במשיח של הנדל, יוהאנס פסיון של באך, אֶקְזוּלְטָטֶה יוּבִּילָטֶה של מוצרט, שירי אוֹבֶרְן של קַנְטֶלוּבּ ועוד ועוד. 154
סרגיי אוסטרובסקי, כנר ראשון ברביעיית "אביב" והכנר הראשי של תזמורת שווייץ המערבית בז'נבה, נולד ב-1975 בניז'יני נובגורוד שברוסיה. הוא החל להופיע בהרכבים קאמריים בגיל 10 וכסולן עם תזמורת סימפונית בגיל 13. אחרי עלייתו ארצה, ב-1991, למד באקדמיה למוזיקה בתל-אביב בכיתותיהם של יאיר קלס ואירנה סבטלובה וזכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל. ב-1996 למד אצל חברי רביעיית אלבן ברג בקלן ולאחר מכן השלים לימודים גבוהים באקדמיה המלכותית למוזיקה ברוטרדם ובקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה באמסטרדם. בשנים 1994–1996 ניגן ככנר מוביל וכסולן בפילהרמונית הישראלית הצעירה. לימים שימש נגן ראשי וסולן בקאמרית הישראלית, בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, בתזמורת סוויס רומנד בז׳נבה ובתזמורת האופרה של ולנסיה. היום הוא מרבה לנגן כסולן עם הפילהרמוניות של לונדון והבי-בי-סי והסימפוניות של לוצרן, ברן ובזל. ב-1997 היה בין מקימי רביעיית "אביב", זוכת תחרויות בינלאומיות ובעלת מוניטין כאחת המובילות בעולם. מ-2009 אוסטרובסקי מכהן כפרופסור לכינור בשלוחת נוישטל של בית הספר הגבוה למוזיקה בז'נבה ומקיץ 2015 הוא נמנה עם סגל המורים הבכירים של כיתות האומן במרכז המוזיקה "קשת אילון". 157
פרנץ שוברט פתיחה תזמורתית "בסגנון איטלקי" ברה מז'ור ד' 590…………..כ-8 דקות
שוברט כתב שתי פתיחות "בסגנון איטלקי", ואת שתיהן ב-1817. מדוע איטלקי ולמה אז? כי בשתי העונות שבין 1817-1815, בעקבות שתי אופרות של רוסיני שהוצגו בווינה, לקתה העיר ברוֹסִינִי-וֹ-מַנְיָה. הפתיחה ברה מז'ור היא הראשונה והפחות מוכרת מהשתיים, אף כי פרסום-מה קנתה לה כשחלקים ממנה שימשו את שוברט שוב באוברטורה שהצמיד למוזיקת הליווי למחזה רוזֶמוּנְדֶה (ר' להלן). האדג'ו הפותח אומר טראגיות, אך אז צצה לה מנגינה חביבה, אף כי טיפה מלנכולית. קטע האלגרו, המנה העיקרית של היצירה, מתחיל בנושא חייכני וכלל לא איטלקי, אלא שבמהלכו שוברט קורץ לנו בקטע מן האריה Di tanti palpiti ("מרוב דפיקות לב") מן האופרה טנקרדי של רוסיני. הנושא החייכני חוזר ומוביל לסיום חגיגי, עתיר תרועות והלמויות תוף.
"סַלְבֶה רגינה" לסופרן ולתזמורת כלי קשת בלה מז'ור, ד' 676…………………………כ-10'
"'שָׁלוֹם הַמַּלְכָּה, אֵם הָרַחֲמִים' / קוֹרְאִים אֵלַיִךְ בְּנֵי חַוָּה הַגּוֹלִים / נֶאַנַחִים, מִתְאַבְּלִים וְדוֹמְעִים בְּעֵמֶק בָּכָא זֶּה". כך פותח מזמור לטיני-קתולי ששוברט היה בין מלחיניו הרבים. יצירתו (מ-1819) היא במיטב המסורת הקלאסית. האנסמבל מוליך את הסופרן בנועם אל תחילת שירתה, ואז הוא מלווה אותה – שוב בנועם – בתיאורי מתיקותה של אֵם ישו, חמלתה והתקווה שהיא נוטעת. סביב הרפליקה "אלייך נקרא, בני חווה הגולים" הכינורות מפיקים פוּלְסִים חד-גוניים, הנשמעים כיפחות, וסביב המשפט "אלייך נאנח, מתאבלים ודומעים" הם נאנחים. עם זה, שולטת ביצירה נימה חגיגית-משבחת ולא טראגית-מקוננת. נכון, דיסוננסים חריפים מאיירים את עמק הבכא שהמאמינים נאלצים לצעוד בו בטרם גאולה, אך החזרה המשולשת על המילה "סַלְבֶה", "שלום", בסוף המזמור מקבלת לחן כה עורג, עד כי הסיום אינו נשמע כפרידה חסרת תקווה, אלא כפרידה רומנטית של אהוב מאהובה.
רונדו בלה מז'ור לכינור ולתזמורת כלי קשת, ד' 438………………………….כ-14 דקות
עניינו של שוברט בכלי קשת צמחה מתולדות חייו. בגיל חמש החל ללמוד כינור ויסודות המוסיקה מאביו, נגינת פסנתר למד מאַחִיו איגנץ, ו"מן האוויר" כביכול גם ויולה. בכך הפך לחלק מרביעיית משפחת שוברט: אבא תיאודור – צ'לו, האחים איגנץ ופרדיננד – כינור, ופרנץ הקטן – ויולה. אשר לרונדו, ידוע כי ביוני 1816, קצת לפני שהלחינוֹ, התעמק שוברט בחמישייה בסול מינור של מוצרט. ייתכן שמהפינאלה של חמישיית מוצרט, המתחיל באורח לא טיפוסי באדג'ו, שאב שוברט את הרעיון להתחיל את היצירה הקצרה הזאת באדג'ו אטי. החלק השני, הרונדו עצמו, בנוי שני נושאים ריקודיים, גם רגעי דרמה יש בו וכן שינויי סולם תזזיתיים.
הליד "גְרֶטְכֶן ליד הכישור" למילות יוהאן וולפגנג פון גתה ובתזמור מקס רגר, ד' 118………..כ-4 דקות
השיר הזה, אחד מ-600 שיריו של שוברט, נכלל במחזור "שירת הברבור". הוא נכתב ב-1814, והמלחין בן 17. הנה תרגומו של ידידיה פלס למילות גתה: "מְנוּחָתִי אָבְדָה, לִבִּי כָּבַד, לֹא עוֹד אֶמְצָאֶנָּה לְעוֹלְמֵי עַד / אִם אֵין הוּא אִתִּי, טוֹב לִי מוֹתִי, כָּל הָעוֹלָם עָלַי שָׁמַם / רֹאשִׁי הַדַּל כִּמְטֹרָף, הֶגְיוֹן-לִבִּי טָרוֹף טֹרָף / אוֹתוֹ שִׁוִּיתִי מִבַּעַד הַחַלּוֹן, אוֹתוֹ לִוִּיתִי מִמָּעוֹן / צַעֲדוֹ הַגֵּא וְעֵדֶן דְּמוּתוֹ, הַחִיּוּךְ בְּפִיהוּ, בְּעֵינָיו עָצְמָתוֹ / קִסְמוֹ בְּשֶׁטֶף זֶרֶם-נִיב, וְחֹם כַּפּוֹ וּנְשִׁיקַת פִּיו! שָׁדַי גּוֹאִים בּוֹ לְהַשִּׁיק, לוּ אַךְ יָכֹלְתִּי בּוֹ לְהַחְזִיק / וּלְנַשְּׁקוֹ עַד תֹּם עַד כְּלוֹת, לוּ יִשָּׁקֵנִי בְּעֹז עַד מוֹת!!"
פולונז לכינור ולתזמורת כלי קשת בסי במול מז'ור, ד' 580………………………כ-7 דקות
הפולונז הזה נמנה עם היצירות הפחות מוכרות של שוברט. יחד עם שתי הפתיחות "בסגנון איטלקי", 6 סונטות וכ-60 שירים הוא נולד ב-1817, אך הוצאתו לאור נדחה ב-111 שנה (!) הכינור הסולני פוצח במנגינה שובבה שאותו מלווה האנסמבל, כיאה לפולונז, במקצב משולש, ואז הוא – האנסמבל – "נדבק" במנגינה ומושך אותה הלאה. נושא שני, מאופק, מוליך את הסולן לבדו אל כמעט-קדנצה, ואז בא המֶחְזָר. מַעֲבָר חד למינור בתחילת החלק השני מייסד דיאלוג חדש בין הסולן למלוויו. הם שבים לנגן מרקמי ליווי והסולן, אחרי היסוס, שב להוליך. קו כרומטי נינוח מחזיר את הפולונז הקצר אל מנגינת ההתחלה ואל סולמה המקורי.
נגינת ביניים ,(Entr'acte) ורומנסה מן המוזיקה למחזה "רוזמונדה", ד' 797…כ-10 דקות
ב-1823, לקראת העלאתו של המחזה "רוֹזֶמוּנְדֶה נסיכת קפריסין" בתֵיאַטֶר אַן דֶר וִין, פנתה המחזאית, הֶלְמִינָה פוֹן שֶזי, אל שוברט ובקשה שיעשירו במוזיקה. התוצאה: אוברטורה, נגינות ביניים, רומנסה, שישיית כלי נשיפה, קטעי מקהלה ובלטים. כישלון המחזה היה כה מר, עד כי הטקסט אבד לדורות. המוזיקה ניצלה רק בזכות צמד אנגלים – מילונאי המוזיקה סר ג'ורג' גרוֹב והמלחין ארתור סָלִיבֶן – שנסעו ב-1867 לווינה וגילוהו שם. התוכן: מזימתו של עריץ קפריסאי לנשל נסיכה מִכֵּס מלכותה נכשלת והרָשַע מת מן הרעל שמזג. היום נשמע את נגינת הביניים בין מערכה 3 ל-4 ואת הרומנסה "ירח מלא זוהר על פסגות". הקטע הכֵּלִי (אנדנטינו) יאה למחזה רומנטי, ומילות הרומנסה, המושרת כשהנסיכה חוששת שאלפונס אהובה מת, אומרות: "ירח מלא זוהר על פסגות, אוֹהֲבךָ לעולם ואזכור את הנשיקות. הו, מה לי אביב? אתה אביבי! גם במוות, אהובי, תישאר בלבבי!"
סימפוניה מס' 2 בסי במול מז'ור, ד' 125………………………………………… כ-31 דקות
לרגו – אלגרו ויוואצ'ה / אנדנטה / מינואט: אלגרו ויוואצ'ה – טריו / פרסטו
הסימפוניה השנייה של שוברט נולדה בשנה שבה הלחין את הליד ששמענו, בהיות המלחין בן 17. הסימפוניה הארבע-פרקית הזאת בשלה כצפוי מן הסימפוניה הראשונה, שיצר שוברט שנה קודם לכן. פרק א' הוא לרגו שטוף שמש, ואחריו אצות-רצות הקשתות באלגרו ויוואצ'ה נמרץ המרקיע אל על, לפגוש שם מנגינונת שלווה. שני הנושאים זוכים לפיתוח רב-דמיון, ואז מֶחְזָר (רפריזה) מחזיר לנו את הנושא השמשי. פרק ב' הוא אנדנטה. נושא פשוט שמציגים הכינורות זוכה לחמש וריאציות, בעיקר מפי כלי נשיפה. פרק ג', מינואט פלוס טריו הוא מחול מחוספס משולש-משקל, ופרק הסיום, פרסטו, ממשיך את אווירת הפרקים א' וג'. נושא קצבי, ספורט-אלגנטי גדוש תרועות מתחלף בנושא מלא מרץ הומור ועליצות.
23.1.20 חמישי בשעה 20:00
25.1.20 מוצ"ש בשעה 20:00
מוזיאון תל אביב לאמנות , אולם רקנאטי
26.1.20 ראשון בשעה 20:30
אולם המופעים בקיבוץ יפעת , המועצה האזורית עמק יזרעאל